ירידה בתפוקה של מערכת סולארית: עונה, לכלוך או תקלה?
פתחתם את האפליקציה וגיליתם שהמערכת הסולארית מייצרת פחות ממה שהתרגלתם. לפני שמזמינים טכנאי, כדאי לענות על שאלה אחת: האם זו ירידה צפויה, כמו חורף או אבק, או תקלה שעולה לכם כסף כל יום? המדריך הזה עוזר לכם להבחין בין השניים. נתחיל בכמה מערכת אמורה לייצר בכל חודש, נעבור על הסיבות הנפוצות לירידה בתפוקה של מערכת סולארית, ונסיים בשיטה פשוטה לבדוק אם הבעיה אצלכם או בכל האזור.
כמה המערכת אמורה לייצר בכל חודש
הטעות הכי נפוצה היא להשוות את דצמבר ליולי. מערכת סולארית בישראל מייצרת בחורף הרבה פחות מאשר בקיץ, וזה תקין לגמרי: הימים קצרים, השמש נמוכה ויש יותר עננים.
כדי לתת מספרים, השתמשנו במחשבון PVGIS של המרכז המשותף למחקר של האיחוד האירופי, עבור מערכת באזור רחובות, בשיפוע 20 מעלות לכיוון דרום ועם הפסדי מערכת סטנדרטיים של 14%. לפי החישוב, כל קילוואט מותקן מייצר בערך 1,680 קוט"ש בשנה. כך זה מתחלק לפי חודשים, עבור מערכת ביתית של 10 קילוואט:
| חודש | ייצור צפוי למערכת של 10 קילוואט (קוט"ש) |
|---|---|
| ינואר | כ-1,000 |
| פברואר | כ-1,050 |
| מרץ | כ-1,390 |
| אפריל | כ-1,530 |
| מאי | כ-1,670 |
| יוני | כ-1,710 |
| יולי | כ-1,750 |
| אוגוסט | כ-1,700 |
| ספטמבר | כ-1,540 |
| אוקטובר | כ-1,350 |
| נובמבר | כ-1,100 |
| דצמבר | כ-1,000 |
כלומר, בינואר ובדצמבר מערכת תקינה מייצרת רק כ-57% ממה שהיא מייצרת ביולי. אם בנובמבר ראיתם ירידה של 30% לעומת אוגוסט, זו כנראה העונה ולא תקלה. המספרים אצלכם יהיו שונים לפי האזור, כיוון הגג, השיפוע והצללות, ולכן ההשוואה הכי טובה היא תמיד מול אותו חודש בשנה הקודמת. אם אין לכם נתונים משנה קודמת, אפשר לקבל הערכה למערכת שלכם במחשבון הסולארי, ולקרוא עוד במדריך כמה חשמל מייצרת מערכת סולארית.
הסיבות לירידה בתפוקה: מהשקטה ועד הדרמטית
1. אבק ולכלוך
בישראל אבק הוא עניין רציני: חמסינים, סופות אבק מדרום, שדות חקלאיים, אתרי בנייה ולשלשת ציפורים. הירידה מלכלוך הדרגתית, ולכן קשה לזהות אותה. היא נראית כמו שחיקה איטית של כמה אחוזים לאורך שבועות, שנעלמת אחרי גשם ראשון או שטיפה. אם אחרי סופת אבק הייצור צנח ולא חזר, זה הזמן לשקול ניקוי. כתבנו מדריך שלם על ניקוי פאנלים סולאריים: מתי זה משתלם, כמה זה מחזיר ואיך עושים את זה בבטחה.
2. הצללה חדשה
עץ שגדל, דוד שמש או מזגן חדש שהשכן הציב על הגג, אנטנה, או בניין שנבנה בסמוך. הצללה מזוהה לפי השעה: אם בגרף היומי יש שקע שחוזר כל יום באותה שעה, זה כמעט תמיד צל. במערכת עם ממיר מרכזי ללא אופטימייזרים, צל על פאנל אחד יכול להוריד את התפוקה של כל הטור שהוא מחובר אליו.
3. חום
פאנלים לא אוהבים חום. דף הנתונים של כל פאנל מציין מקדם טמפרטורה, ובפאנלים נפוצים מדובר בירידה של בערך 0.3%–0.4% בהספק על כל מעלה מעל 25 מעלות. ביום קיץ הפאנל עצמו יכול להגיע ל-60 מעלות ויותר, ולכן ביולי הייצור בצהריים נמוך מהספק המערכת הנומינלי. גם הממיר מוריד הספק כשהוא מתחמם, במיוחד אם הוא מותקן על קיר חשוף לשמש. זו ירידה צפויה בחלקה, אבל ממיר שמוריד הספק כל יום הוא סימן לבעיית אוורור.
4. ממיר אחד מתוך כמה שנפל
במערכות עם שניים או שלושה ממירים, וכמעט בכל מערכת מסחרית, נפילה של ממיר אחד לא מורידה את הייצור לאפס. המערכת ממשיכה לייצר, רק פחות. במערכת עם שני ממירים זהים, ממיר אחד שנפל פירושו ירידה של כמחצית מהייצור. זו התקלה שהכי קל לפספס, כי "המערכת עובדת". הסימן: הגרף נראה תקין בצורתו, אבל נמוך מדי.
5. טור או אופטימייזר שלא עובדים
מחבר שנשרף, כבל שנותק או נתיך שנפל יכולים להוציא טור שלם מפעולה. במערכת עם שלושה טורים זהים, טור אחד שנפל מוריד בערך שליש מהייצור. במערכות SolarEdge, אופטימייזר תקול מוציא בדרך כלל פאנל אחד בלבד, וזה נראה באפליקציה כפאנל שמייצר אפס כשהשכנים שלו מייצרים כרגיל.
6. קיטום הספק
אם בימים בהירים הגרף נראה כמו פעמון שפסגתו נחתכה בקו ישר, זה יכול להיות קיטום: הפאנלים יכולים לייצר יותר ממה שהממיר מסוגל להעביר. זה לא בהכרח תקלה. הרבה מערכות מתוכננות כך בכוונה, כי ההפסד בשעות השיא קטן לעומת הרווח בבוקר ובערב. אבל אם הקו השטוח מופיע פתאום ברמה נמוכה מהרגיל, יכול להיות שהממיר מגביל את עצמו בגלל חום או מתח רשת.
7. מתח רשת גבוה
בשכונות ובמושבים עם הרבה מערכות סולאריות, המתח ברשת עולה בצהריים, והממיר מתנתק כדי להגן על הציוד. בגרף זה נראה כמו "שיניים": נפילות לאפס וחזרה, דווקא בשעות הכי שמשיות. הרחבנו על זה, כולל מה עושים, במדריך המערכת הסולארית לא מייצרת.
8. בלאי טבעי
פאנלים מאבדים מעט יעילות כל שנה. לפי סקירה רחבה של המעבדה הלאומית לאנרגיה מתחדשת בארה"ב (NREL), הקצב החציוני הוא בסביבות 0.5% בשנה. כלומר, אחרי עשר שנים מערכת תקינה מייצרת בערך 95% ממה שייצרה כשהייתה חדשה. ירידה של 10% בשנה אחת היא לא בלאי, אלא תקלה.
איך לבדוק אם זו תקלה: שלוש בדיקות פשוטות
בדיקה 1: יום בהיר מול יום בהיר. בחרו יום שהיה בהיר לגמרי השבוע, והשוו אותו ליום בהיר מלפני חודש או מאותה עונה בשנה שעברה. אם בשני הימים השמיים היו נקיים והייצור ירד ביותר מ-15%, יש מה לבדוק.
בדיקה 2: צורת הגרף. גרף חלק אבל נמוך מרמז על ממיר, טור או לכלוך. שקע בשעה קבועה מרמז על צל. "שיניים" בצהריים מרמזות על מתח רשת. קו שטוח בפסגה מרמז על קיטום או הגבלת הספק.
בדיקה 3: השוואה לשכנים. זו הבדיקה הכי חזקה. אם לשכן יש מערכת סולארית, שאלו אותו כמה ייצר אתמול ביחס להספק שלו. אם גם אצלו הייצור ירד באותו יום, זו כנראה עננות או אובך שלא שמתם לב אליהם. אם רק אצלכם, הבעיה אצלכם.
דוגמה. מערכת של 15 קילוואט עם שני ממירים בעמק יזרעאל ייצרה בשבוע של מאי בממוצע כ-40 קוט"ש ביום, במקום כ-80 שהיא מייצרת בדרך כלל באותה עונה. הימים היו בהירים, השכן לא ראה ירידה, והגרף נראה חלק אבל נמוך. שלוש הבדיקות הצביעו על אותו כיוון: ממיר אחד לא עבד. במסך שלו הופיע קוד תקלה, המתקין הגיע, והייצור חזר לרמה הרגילה כבר למחרת. בלי הבדיקה, התקלה הייתה מתגלה רק בחשבון הבא.
מה עושים אחרי שמצאתם את הסיבה
- עונה. לא עושים כלום. רושמים את הייצור החודשי, ובשנה הבאה תהיה לכם נקודת השוואה אמיתית.
- לכלוך. אם עבר זמן רב מהגשם האחרון או מסופת אבק, שוקלים שטיפה. שטיפה עם מים בלבד, בלי חומרים שוחקים ובלי לחץ גבוה, ועדיף בשעות הבוקר המוקדמות כשהפאנלים קרים.
- צל. גיזום עץ, שיחה עם השכן על מיקום הדוד, ואם הצל קבוע ואין דרך להזיז אותו, שיחה עם המתקין על אופטימייזרים או סידור מחדש של הטורים.
- ממיר שנפל. בודקים קודם את המפסק שלו בלוח החשמל ואת המסך שלו. אם יש קוד תקלה, רושמים אותו ומעבירים למתקין. אתחול מסודר לפי הוראות היצרן פותר חלק מהמקרים, אבל תקלה שחוזרת דורשת טכנאי.
- טור או אופטימייזר. לא נוגעים בכבלי DC ובמחברים על הגג. זו עבודה לטכנאי, כי בצד ה-DC יש מתח גבוה כל עוד יש אור.
- מתח רשת. מתעדים את הניתוקים מהאפליקציה, מבקשים מהמתקין לבדוק את הכבילה ואת הגדרות הממיר, ופונים לחברת החשמל אם המתח גבוה גם בלי ייצור.
- חום. בודקים שלממיר יש מרווח אוורור כנדרש ושהוא לא חשוף לשמש ישירה אחר הצהריים. גגון פשוט עושה הבדל.
- בלאי מהיר מהצפוי. בודקים את תעודת האחריות לביצועים של הפאנלים. אם הירידה חורגת ממה שהיצרן מתחייב לו, פונים למתקין.
לא לגלות את זה בחשבון החשמל
הבעיה עם רוב הסיבות שלמעלה היא שהן שקטות. אין נורה אדומה, אין הודעה, והמערכת ממשיכה לייצר. ירידה של 30% במערכת של 10 קילוואט ביולי היא יותר מ-500 קוט"ש בחודש, ורוב האנשים מגלים אותה רק בחשבון.
ניטור סולארי של Sunlytics עושה את שלוש הבדיקות האלה בשבילכם, באופן אוטומטי. המערכת מתחברת לחשבון היצרן שלכם (SolarEdge, Sungrow, Huawei או Solis), בודקת את הנתונים כל 15 דקות, ומשווה את הייצור שלכם לנתוני מזג אוויר, לגובה השמש באתר שלכם ולמערכות מנוטרות אחרות ברדיוס 10 ק"מ. ירידה נחשבת תקלה רק אם השכנים לא ירדו גם הם, כך שענן לא מייצר התראה. במערכות עם כמה ממירים, המערכת גם משווה בין הממירים באותו אתר, וכך מזהה ממיר אחד שנפל או מייצר פחות מאחיו.
כשמשהו לא בסדר, מגיעה הודעת וואטסאפ שמסבירה מה קרה, כמה זה חמור ומה לעשות. בנוסף מקבלים דוח יומי, דוח חודשי עם השוואה, ואפשר לשאול בעברית "כמה ייצרתי החודש?" ולקבל תשובה.
החיבור חינמי ולוקח כשתי דקות: שולחים "שלום" בוואטסאפ, הסוכן שולח קישור מאובטח ומלווה אתכם בחיבור חשבון היצרן. פרטי ההתחברות לא עוברים בצ'אט.