כמה כסף מפסידים מתקלה במערכת סולארית? חישוב לפי ימים ותעריף
כמה כסף מפסידים מתקלה במערכת סולארית? הרבה פחות ממה שמפחידים אתכם, אם מגלים אותה ביום הראשון, והרבה יותר ממה שנדמה, אם מגלים אותה אחרי חודש. ההפסד תלוי בשלושה דברים בלבד: גודל המערכת, כמה זמן התקלה נמשכת, והתעריף שאתם מקבלים על כל קוט"ש. במדריך הזה נעבור על נוסחה פשוטה, נחשב דוגמאות למערכת ביתית ולמערכת מסחרית עם תעריף אמיתי ומקור, ונבדוק בכנות מתי ניטור סולארי משתלם ומתי פחות.
כמה כסף מפסידים מתקלה במערכת סולארית: הנוסחה
תשובה מהירה: הפסד ליום = ההספק שלא מייצר (קילוואט) × ייצור יומי ממוצע לקילוואט באותו חודש × התעריף לקוט"ש. את התוצאה מכפילים במספר הימים שעברו עד שהתקלה תוקנה.
לכל אחד משלושת הרכיבים יש מקור ברור:
- ההספק שלא מייצר. אם הממיר היחיד בבית כבוי, זה כל ההספק. אם מחרוזת אחת מתוך שלוש מנותקת, זה שליש. אם אחד משני ממירים במבנה מסחרי תקול, זה החצי שמחובר אליו.
- ייצור יומי לקילוואט. לפי חישוב שעשינו בכלי PVGIS של מרכז המחקר המשותף של האיחוד האירופי לאזור תל אביב (גג דרומי, שיפוע 25 מעלות), קילוואט מייצר כ-5.6 קוט"ש ביום ביוני וביולי, כ-5.5 באוגוסט וכ-3.4 בדצמבר ובינואר. הטבלה המלאה לפי חודשים נמצאת במדריך כמה חשמל מייצרת מערכת סולארית.
- התעריף. כאן צריך לבדוק את החוזה שלכם, כי התעריף נקבע לפי מועד בקשת החיבור ונשאר קבוע לאורך תקופת ההסדר.
איזה תעריף אנחנו משתמשים בו בדוגמאות
לפי החלטה 70103 של רשות החשמל מיום 13.1.2025, שהאריכה את מדרגות התעריף לאסדרת מתקנים פוטו-וולטאיים לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת עד 31.12.2026:
| הספק המתקן | תעריף לבקשות חיבור ב-2026 (אגורות לקוט"ש) |
|---|---|
| עד 15 קילוואט | 48 |
| 15 עד 100 קילוואט | 37.31 |
| 100 עד 300 קילוואט | 34.37 |
| 300 עד 630 קילוואט | 28.44 |
מתקן גדול מ-15 קילוואט מקבל תעריף משוקלל: לפי הנוסחה שבהחלטה, 15 הקילוואט הראשונים מתוגמלים ב-48 אגורות, החלק שעד 100 קילוואט ב-37.31 אגורות, וכן הלאה לפי המדרגות. לפי אותה החלטה, תקופת התעריף היא 26 שנים מקבלת תשובת המחלק (חברת החשמל), והתעריף נומינלי, כלומר לא צמוד למדד. מערכת שחוברה בשנה אחרת עשויה לקבל תעריף אחר. המספרים כאן נכונים לנובמבר 2026, והתעריפים מתעדכנים: באוקטובר 2026 פרסמה רשות החשמל שימוע על הארכת האסדרה עד 2030, עם הפחתה שנתית של התעריפים לבקשות חיבור שיוגשו מ-2027. השימוע לא נוגע לתעריף של מערכות שכבר חוברו.
שתי הנחות מפשטות בדוגמאות: אנחנו מחשבים את כל הייצור לפי התעריף, ולא מבחינים בין חשמל שנצרך בבית לחשמל שהוזרם לרשת. ואנחנו מניחים גג דרומי באזור המרכז. אצלכם המספרים יהיו מעט שונים, אבל סדר הגודל יישאר.
דוגמה 1: מערכת ביתית של 10 קילוואט, ממיר כבוי ביולי
תשובה מהירה: כ-27 ש"ח ליום. מי שמגלה את התקלה למחרת מפסיד 27 ש"ח, ומי שמגלה אותה רק אחרי חודש מפסיד כ-830 ש"ח.
מערכת ביתית של 10 קילוואט ברחובות, ממיר אחד, תעריף 48 אגורות. ביום חם בתחילת יולי הממיר מתנתק בגלל מתח גבוה ברשת ולא חוזר לעבוד בעצמו.
- הפסד ליום: 10 קילוואט × 5.6 קוט"ש × 0.48 ש"ח = כ-27 ש"ח.
- אם בעל הבית מגלה את זה תוך יום: כ-27 ש"ח.
- אם הוא מגלה את זה כשהוא נכנס לאפליקציה בסוף השבוע: כ-190 ש"ח.
- אם הוא מגלה את זה רק בסוף החודש: כ-1,730 קוט"ש שלא יוצרו, כ-830 ש"ח.
לשם השוואה, כל הייצור השנתי של מערכת כזו שווה כ-8,260 ש"ח בתעריף הזה (כ-17,200 קוט"ש). חודש יולי אחד שהלך לאיבוד הוא כ-10% מההכנסה של כל השנה.
דוגמה 2: מערכת של 15 קילוואט, מחרוזת אחת מנותקת
תשובה מהירה: תקלה חלקית זולה ליום אבל ארוכה. שליש מערכת שלא מייצר שישה שבועות בקיץ עולה כ-560 ש"ח, ולרוב אף אחד לא שם לב.
זו התקלה הערמומית יותר. מחבר שנשרף בגג מנתק מחרוזת אחת מתוך שלוש. הממיר ממשיך לעבוד, הנורה ירוקה, והאפליקציה מראה ייצור. רק שהוא נמוך בשליש.
- ההספק שלא מייצר: 5 קילוואט מתוך 15.
- הפסד ליום ביוני: 5 × 5.6 × 0.48 = כ-13.4 ש"ח.
- שישה שבועות (42 יום) עד שמישהו משווה לשנה שעברה: כ-1,180 קוט"ש, כ-560 ש"ח.
בתקלה כזו הבעיה היא לא הסכום היומי אלא הזמן. ירידה של שליש בקיץ נראית לבעלים כמו "יום פחות טוב", ובלי השוואה מול מערכות אחרות או מול הממוצע, היא יכולה להימשך חודשים. פירוט של סימני ירידה חלקית ואיך לבדוק אותם במדריך ירידה בתפוקה של מערכת סולארית.
דוגמה 3: מבנה מסחרי של 100 קילוואט, ממיר אחד מתוך שניים
תשובה מהירה: כ-100 ש"ח ליום. שלושה שבועות באוגוסט עולים כ-2,150 ש"ח, יותר מעלות ניטור של שנה שלמה למערכת בגודל הזה.
מבנה מסחרי עם מערכת של 100 קילוואט ושני ממירים של 50 קילוואט. לפי נוסחת השקלול, התעריף של מתקן כזה יוצא כ-38.9 אגורות (15 קילוואט ב-48 אגורות ו-85 קילוואט ב-37.31). כדי להישאר שמרניים נחשב לפי 37.31 אגורות. באמצע אוגוסט אחד הממירים נכנס לתקלה.
- ההספק שלא מייצר: 50 קילוואט.
- הפסד ליום: 50 × 5.5 × 0.3731 = כ-103 ש"ח.
- שלושה שבועות עד שמנהל המבנה מקבל את דוח הייצור החודשי: כ-5,750 קוט"ש, כ-2,150 ש"ח.
במבנים מסחריים יש עוד שכבה: לעתים קרובות הכסף מגיע למשקיע או לבעל הגג, והמידע נמצא אצל מישהו אחר. ככל שיש יותר אנשים בשרשרת, כך התקלה מתגלה מאוחר יותר.
העלות של לגלות מאוחר
תשובה מהירה: ההפסד גדל ביחס ישר למספר הימים. ההבדל בין גילוי באותו יום לגילוי בסוף החודש הוא פי 20 ויותר.
אם נסכם את שלוש הדוגמאות בטבלה אחת:
| תרחיש | הפסד ליום | גילוי אחרי יום | גילוי אחרי שבוע | גילוי אחרי חודש |
|---|---|---|---|---|
| ביתית 10 קילוואט, ממיר כבוי ביולי | כ-27 ש"ח | כ-27 ש"ח | כ-190 ש"ח | כ-830 ש"ח |
| ביתית 15 קילוואט, מחרוזת מנותקת ביוני | כ-13 ש"ח | כ-13 ש"ח | כ-94 ש"ח | כ-400 ש"ח |
| מסחרית 100 קילוואט, ממיר אחד באוגוסט | כ-103 ש"ח | כ-103 ש"ח | כ-720 ש"ח | כ-3,170 ש"ח |
שימו לב לשני דברים. ראשית, גם גילוי מיידי לא מבטל את ההפסד: צריך עוד זמן לתאם טכנאי, להזמין חלק או לחכות לאחריות. ניטור מקצר את הזמן עד שאתם יודעים, לא את זמן התיקון. שנית, בחורף המספרים קטנים בכ-40%, כי כל קילוואט מייצר פחות. תקלה ביולי כואבת הרבה יותר מתקלה בדצמבר.
אנחנו לא מציגים כאן "אחוז הפסד ממוצע בשנה" של מערכות לא מנוטרות. אין לנו נתון ציבורי אמין כזה לישראל, ולא נמציא אחד. מה שאפשר לומר בוודאות הוא שהעלות של כל תקלה היא ימים כפול הפסד יומי, ושהגורם היחיד שבשליטתכם הוא כמה מהר אתם יודעים עליה.
האם ניטור סולארי משתלם?
תשובה מהירה: במערכת מסחרית כמעט תמיד: תקלה אחת של כמה שבועות עולה יותר מעלות שנתית של ניטור. במערכת ביתית זה ביטוח: הוא משתלם אם הוא חוסך לכם כשבועיים וחצי של השבתה מלאה בקיץ במהלך השנה.
בואו נשווה את המחיר להפסד, לפי המחירון של Sunlytics נכון לנובמבר 2026:
- מערכת ביתית עד 15 קילוואט: 49 ש"ח לחודש כולל מע"מ, או 490 ש"ח בשנה במנוי שנתי (10 חודשים במחיר של 12). במערכת של 10 קילוואט ביולי, 490 ש"ח שווים לכ-18 ימים של השבתה מלאה. במערכת של 15 קילוואט, לכ-12 ימים.
- מסחרי קטן עד 50 קילוואט: 79 ש"ח לחודש + מע"מ.
- מסחרי גדול עד 200 קילוואט: 137 ש"ח לחודש + מע"מ, או 1,370 ש"ח + מע"מ בשנה במנוי שנתי. בדוגמה 3, תקלה אחת של שלושה שבועות כבר עולה יותר מזה.
ומה עם השאלה הנפוצה, האם לא עדיף פשוט להוסיף עוד פאנלים? אלה שני דברים שונים. פאנלים נוספים מגדילים את הייצור כשהכול עובד. ניטור שומר על הייצור שכבר שילמתם עליו. שבוע של השבתה ביולי במערכת של 10 קילוואט הוא כ-390 קוט"ש, יותר ממה שקילוואט נוסף של פאנלים מייצר בחודשיים של קיץ. אם המערכת לא מנוטרת, חלק מהתוספת פשוט הולך לאיבוד.
ויש דרך לנסות בלי להתחייב: החיבור והצפייה בנתונים בחינם, וגם אחרי שעוברים ל-PRO אין חוזה. פרטים מלאים בעמוד המחירים.
איך מקצרים את זמן הגילוי
תשובה מהירה: בודקים את המערכת כל יום, או נותנים למישהו לעשות את זה בשבילכם. ההבדל הוא בין לבדוק כשנזכרים לבין לקבל הודעה כשמשהו קורה.
בלי ניטור יש שלוש דרכים לגלות תקלה: להיכנס לאפליקציה של יצרן הממיר כל יום, לשים לב לחשבון החשמל, או לראות במקרה נורה אדומה על הממיר. שלושתן תלויות בזיכרון ובמזל. רשימת בדיקות מעשית למקרה שהמערכת הפסיקה לייצר לגמרי נמצאת במדריך המערכת הסולארית לא מייצרת.
ניטור סולארי עם Sunlytics הופך את זה לאוטומטי:
- בדיקה כל 15 דקות, 24/7 (ב-PRO), ממירי SolarEdge, Sungrow, Huawei ו-Solis, גם יחד באותו חשבון.
- התראה בוואטסאפ על ממיר או אתר שלא מחוברים, חלק מהאתר שלא מדווח מאז הזריחה, ייצור אפס, ירידה חדה, ביצועים ירודים, התחממות ואובדן תקשורת. כל התראה מסבירה מה הבעיה, כמה היא חמורה ומה לעשות.
- פחות התראות שווא. ירידה נחשבת לתקלה רק אם מערכות מנוטרות אחרות ברדיוס 10 ק"מ לא ירדו גם הן, כך שענן חולף לא מקפיץ התראה. המערכת משתמשת בגובה השמש באתר ולא בשעון, ומשווה בין ממירים באותו אתר.
- דוח חודשי עם הערכת הכנסה, תקלות והשוואה, גם כ-PDF. אפשר גם לשאול את הסוכן בעברית: "כמה ייצרתי החודש?"
סיכום
הפסד מתקלה במערכת סולארית הוא חשבון פשוט: הספק שלא מייצר, כפול ייצור יומי, כפול תעריף, כפול ימים. במערכת ביתית של 10 קילוואט בקיץ זה כ-27 ש"ח ליום, ובמערכת מסחרית של 100 קילוואט עם ממיר אחד מתוך שניים כ-100 ש"ח ליום. את הגודל ואת התעריף אי אפשר לשנות. את מספר הימים כן.
רוצים לדעת על תקלה ביום שהיא קורית? החיבור ל-Sunlytics בחינם ולוקח כ-2 דקות: שולחים "שלום" בוואטסאפ, הסוכן שולח קישור מאובטח ומלווה אתכם בחיבור החשבון באתר של יצרן הממיר. הסיסמה לא עוברת בצ'אט.